אמנות הSmall-Talk.

הרבה אנשים טועים לחשוב שהחלק החשוב ביותר במיומנויות שיחה (פיצ’ מכירה, Small-Talk, משא ומתן, ראיון עבודה משני צדדיו וכולי…), הוא בחירת המילים. אין ספק, שבחירת המילים מהווה חלק משמעותי בכל תקשורת מילולית, הרי מילים עוזרות לנו להעביר מסר ברור יותר.
עם זאת, חשוב לזכור שרק כ7% אחוזים מהתקשורת שלנו, הינה מילולית. אם כן, 93% האחוזים הנותרים שייכים לתקשורת הבלתי-מילולית, הכוללת בתוכה: שפת גוף, אינטונציה, הבעות פנים, מהירות הדיבור, עוצמת הקול, יציבה (אופן העמידה או הישיבה) וטון הדיבור.

הבעיה היא שרוב הטיפים שאפשר לתת לגבי תקשורת בלתי-מילולית אינם כלל ‘טיפים’ וכמעט בלתי אפשרי להעביר אותם בכתב מבלי להדגים ולתרגל עם משוב. מעבר לכך, קשה מאד ‘לזייף’ אותם מה גם שהדבר אינו רצוי כלל מכיוון שאנשים בדרך כלל יזהו חוסר הלימה ויירתעו.

לכן, במקום להכשיל אתכם ביודעין, אעבור איתכם על מערך החשיבה איתו אתם רוצים להתחיל, להמשיך ולסיים כל Small-Talk כמו גם על החלק המילולי.

אז בואו נתחיל!

חלק א’ – מה ולמה

המטרה – הנאה!

אחת השאלות שהתלמידים שלי, נשים וגברים כאחד, שואלים אותי יותר מכל היא “איך מנהלים שיחה עם אדם זר?”. התשובה שלי היא תמיד “מתחילים מלהפסיק לנסות לנהל אותה ולהתחיל ללמוד להנות ממנה”. שיחה איננה מושא לניהול אלא, הזדמנות להכיר אדם חדש ולשמוע דברים שלא שמענו עד כה.
בשיחת החולין הבאה שלך, עליך לחפש דרכים חדשות להנות ולהסב הנאה לצד השני בשיחה.
זכרו שמצב התודעה בו אנחנו נמצאים, משפיע באופן ישיר על האדם איתו אנחנו מדברים.

דיבור עם רגש

מעבר להנאה, המטרות בשיחת חולין הן יצירת כימיה והכירות בסיסית.
בדיוק מסיבה זו ומכיוון שחשוב לך לעניין את הסובבים. חשוב לזכור שאינפורמציה כמעט ולא משחקת תפקיד בסוג זה של שיחות.
כל שאלה, משפט או סיפור חייבים להיות מלאים ברגש.
הרעיון הוא פשוט ובבקשה היו מרוכזים, קורס התיאטרון שעשית בכיתה י’ היה כיף אך הוא לא מתאים לכאן – כאן אנחנו רוצים להיות אמתיים.
למלא רגש בשיחה אומר שני דברים:

  • לדבר רק על דברים אשר מעוררים בכם רגש כלשהו
    אם אתם אדישים לנושא עליו אתם מדברים, סביר להניח שאדיש יהיה גם האחר.
  • לאפשר לעצמכם לחוות ולהחליט שזה בסדר שאנשים ידעו את זה.
    מכיוון שמותר לך להרגיש רגשות. אני לא יכול להדגיש את זה מספיק.
    יותר מדי אנשים חושבים שרגשות הן סוג של חולשה. זכרו שהאנשים שאומרים זאת אומרים זאת מתוך פחד לחשוף רגשות ולא מתוך חוזק או חוסן אישי.

קלילות היא שם המשחק

שיחות חולין אינן שיחות עמוקות. לרוב הן קצרות מאד ואינן מכילות מידע רב או עמוק, אלא בעיקר מידע שטחי וקליל. כמו שכבר אמרנו, המטרה, היא בראש ובראשונה, להנות.
שימו לב שאלו מאיתנו שיודעים להעביר מסרים תת-הכרתיים, יכולים לנצל את ההזדמנויות האלו גם בכדי להעביר מידע חשוב ורציני ועדיין, לשמור על רמת שיחה קלה ושטחית. אך זה כבר נושא לפעם אחרת.
חשוב לי לציין משהו – כל נושא לשיחה הוא נושא טוב! עם זאת חשוב להישאר ברמה השטחית של הנושא. (אלא אם המטרה היא לעבור לשיחת עומק, במידה והתנאים מתאימים).
לדוגמא ניקח כנושא שיחה – “פיזיקה”, אפשר ‘לזרוק’ פיסת הידעת אך חשוב מאד שלא להיכנס לעומק הדברים. בדיוק אותו הדבר אם נושא השיחה היה “צבי הנינג’ה”.

אל תדברי על אריק

שלושת הנושאים שיכולים בקלות רבה להשמיד כל מערכת יחסים בכל שלב הם דת, פוליטיקה ורכילות.

  • דת – ויכוח עתיק יומין שלא יגמר לעולם בשאלה: “למי יש דרך טובה יותר להודות על כל מה שיש כאן?”
  • פוליטיקה – אם הייתה דרך אולטימטיבית לנהל את העולם, כבר היו משתמשים בה. מסקנה: כל אחד מאיתנו רק ‘קצת’ צודק.
  • רכילות. זכרו! אם מישהו מרכל איתכם, הוא כנראה מרכל גם עליכם.

אז נכון שאמרתי שכל נושא הוא נושא טוב. ובכן, תוציאו את שלושת אלו.

חלק ב’ – איך וכמה

ספר לי סיפור

מגיל קטן מאד אנחנו מתרגלים להקשיב לסיפורים. זה מתחיל מסיפורים לפני השינה, סיפורים בגן, כשחברים חוזרים מטיולים ובעוד מלא הזדמנויות.
גם בזמן שיחות חולין, סיפורים הם דבר טוב וחשוב. סיפורים מסבים אלינו את תשומת ליבם של הסובבים אותנו, מוליכים את המאזינים דרך מסע רגשי ובדרך כלל, פותחים שלל של נושאי שיחה וסיפורים חדשים משאר המשתתפים.
לעומת סיפורים, בדיחות עלולות להיות דבר מסוכן. קל מאד לפגוע באנשים כשאתם מספרים בדיחה. השתדלו להימנע מהן ושקלו אולי להפוך אותן לסיפורים. אם כבר בחרת לספר בדיחה, חשוב לשים לב ש”הצד הנפגע” בבדיחה הוא המספר עצמו. (מכיוון שאני צרפתי, אני אספר את הבדיחה ככה שהצרפתי הוא זה שצוחקים עליו בסוף). הומור עצמי הוא תמיד דבר נפלא!

הקשבה היא מפתח

מעבר לעובדה שאם רק תספרו סיפורים ותדברו מלא על עצמכם, תמצאו את עצמכם מדברים לעצמכם, חשוב לזכור להקשיב מסיבה נוספת: הקשבה היא מפתח. כשאנחנו מקשיבים אנו יכולים בקלות רבה לאסוף המון אינפורמציה אודות האחר. מה מעניין אותו, מה מצחיק אותו, מה מרגש אותו, מה מרתק אותו ועוד. אותו מידע יכול לעזור לנו בדרכים רבות.
מבלי להיכנס לפן השכנועי של העניין, תארו לעצמכם כמה נושאי שיחה מרתקים יכולים לצוף כשאתם מקשיבים לאחר, כמה “טריגרים” לסיפור טוב או לשאלה מעניינת, כמה אפשרויות למציאת מכנה משותף והכי חשוב, תארו לעצמכם כמה האחר יהנה לדבר, לספר ולשתף.
כשאתם בסיטואציה כלשהי הכוללת אדם אחר, כל סיטואציה, חשבו תמיד איך הייתם מרגישים אם הייתם הוא, מה הייתם חושבים ואיך הייתם רוצים שינהגו איתכם.

שאלות או לא להיות

אם הקשבה היא מפתח, חשוב לשאול שאלות, ובפרט, שאלות פתוחות. הרי שאלות של “כן” ו”לא” תקבלנה כתשובה רק אחת משתי אלו ולא תמלאנה את השיחה בתוכן מהנה. עם זאת, כשהייתי בתחילת דרכי כמורה למיומנויות תקשורת, שמתי לב שכשהתלמידים שלי דיברו עם אחרים ולמרות שהם עמדו יפה ברוב הדגשים לעיל, הם מצאו עצמם חוקרים את האחר במקום להנות משיחה קלילה.
העניין היה, שהם התלהבו כל-כך מהתשובות המעניינות שהם קיבלו לשאלות הפתוחות, שהם שכחו שגם תורם לדבר מדי פעם!
חשוב לזכור שלכל אינטראקציה קיימים שני צדדים “אני” ו”הסביבה”, ואנחנו רוצים למצוא איזון ביניהם. המינון שמצאתי לטוב ביותר הוא שתי הצהרות על כל שאלה.
שימו לב שהמתקדמים מביננו יכולים גם להצהיר הצהרות באופן שיגרום לאחר לענות באופן מורחב אבל לא נכנס לזה עכשיו.

גלגלי הצלה

אחד מהדברים שמלחיצים אותנו הכי הרבה בשיחה הוא ‘מה יקרה אם יגמרו לנו המילים’. עצם המחשבה הזו עלולה לשתק אותנו ופתאום, כמו נבואה המגשימה את עצמה, נגמרות לנו כל המילים.
כדי להוריד לך קצת מהלחץ, אתן לך עכשיו 3 גלגלי הצלה בהם ניתן להיעזר בכל פעם שנגמרות לך המילים. רצוי להשתמש בהן לפי הסדר.

  1. להגיב על משהו בסביבה- משהו שנאמר, משהו שקרה סביבכם או משהו קיים. (אדם או חפץ באזורכם).
  2. כדאי להחזיק בראש 2-3 נושאי שיחה אותם ניתן לשלוף בכל סיטואציה.
  3. לסיים בחינניות ולעבור לאינטראקציה אחרת (או לשלב הבא של האינטראקציה אם אותו אדם). שימו לב כי זה בסדר, באירועים חברתיים, לעזוב שיחה בחן ולחזור לתקשר אם אותו אדם בשלב מאוחר יותר.

עד כאן להפעם, ספרו לי מה דעתכם בתגובות כאן למטה, בפלטפורמה או בהודעה אישית.

להתראות!

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *